חג'אזי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

א.העובדות הצריכות לעניין:

1.בכתב תביעתו טען התובע כי בשנת 1993 פתח תכנית חיסכון בבנק עבור ביתו, ובו הפקיד מעת לעת סכומי כסף. תכנית חיסכון זו היוותה אף ביטוח חיים עבור ביתו. כעבור כשלוש שנים ביקש לפדות כספי החיסכון, אך נאמר לו שמוטב לחכות עד לתום תקופת התכנית, 15 שנה, ורק אז לפדות הכספים, על מנת שלא יפסיד. ואכן, הוא נהג כפי שהוצע לו, וכעבור 15 שנה כשביקש לפדות הכספים, גילה כי הסכום שנצטבר בתכנית הינו נמוך מסכום הקרן.

על מנת להבהיר המצב פנה לכלכלן מטעמו, וזה חישב וגילה כי על הנתבעת לשלם לתובע סכום כסף נוסף בגובה הסכום הנתבע.

סכום זה תובע התובע בכתב תביעתו.

2.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי סוג התכנית אותה פתח התובע הינו כזה אשר בו סכום הביטוח משולם בתום תקופת הביטוח בסכום הוני חד פעמי אך ורק ככל שהפרמיה שולמה במלואה עד תום תקופת הביטוח. על התובע היה לשלם מדי חודש בחודשו סכום בסך כולל של 652 ₪. כעבור שנתיים ושמונה חודשים הקפיא התובע התשלומים לקופת הפוליסה. זאת ועוד: הנתבעת ציינה כי דרישתו של התובע לקבל מלוא הכספים שהפקיד אינה סבירה והגיונית באשר לביטוחים שנרכשו ישנן עלויות. כעבור 15 שנים תמה תקופת הפוליסה וסכומי הכסף שנצטברו בקופתה שולמו ללקוח, סה"כ סך 1,918 ₪.

ב.הדיון:

1.בדיון שנערך ביום 25/10/09 טענה נציגת הנתבעת כי התובע רכש פוליסה לפיה בכפוף לתשלום פרמיה קבועה ומוסכמת בסך 536 ₪ לשנה ע"י התובע, היה והמוטבת, בתו של התובע, תינזק בנזק הנכנס לגדר תחולת הפוליסה, היא תקבל סך 6,000 ₪ מחברת הביטוח, כשסכום זה צמוד לרווחי השקעה ולא למדד או לריבית קבועה. עוד הוסיפה הנציגה וציינה כי התובע הרחיב הפוליסה כאשר רכש ביטוח שחרור מתשלום פרמיה במקרה של אבדן כושר עבודה של בעל הפוליסה, כיסוי ביטוחי נוסף למקרה מוות של בעל הפוליסה בגובה 6,000 ₪, וביטוח מפני מחלות קשות וביטוח נכות מתאונה למוטבת בפוליסה, בסך 12,000 ₪. עלותם של שלושת הרכיבים הללו היא 116 ₪ לשנה. קרי בסופו של יום עלות כלל מרכיבי הפוליסה עמדה על 652 ₪ לשנה. לאחר שנתיים ושמונה חודשים חדל התובע לשלם הסכומים. על כן מאחר שהתובע שילם אך ורק משך שנתיים ושמונה חודשים, כעבור 15 שנים כשבקש לפדות הסכום, קיבל את מה שנצבר בקופת הפוליסה על סמך התשלומים העיתיים ששילם בעבר, סכום המגיע כדי 1,918 ₪.

2.בתום הדיון, ומאחר שלתובע היו טענות זיוף ורמאות וכיו"ב כלפי הנתבעת, נתתי הנחיה כי על הצדדים להיפגש ולהידבר בסיוע אנשי מקצוע על מנת להסדיר המחלוקת ביניהם.

3.מאחר שהצדדים הודיעו כי לא עלה בידיהם להסדיר המחלוקת מחוץ לכולי בית המשפט, אפשרתי לכל אחד מהם להגיש סיכומי טענותיהם בכתב.

ג.סיכומי טענות הצדדים:

1.בסיכומיו טען התובע כי סוכן הביטוח אשר שידלו להצטרף לתכנית החיסכון אמר כי הסכומים שיופקדו בתכנית צמודים לריבית. התובע פתח שתי תכניות מעין אלו עבור שתי בנותיו, כאשר לכל אחת מהן היה מפקיד מדי חודש בחודשו סכום הנע בין 60-70 ₪. לאחר שנתיים ושמונה חודשים ביקש להפסיק התכניות ולפדות הכספים שנצטברו בהן, ובפרט בתכנית נשוא כתב תביעה זה – סך 2,157 ₪. כשפנה לחברת הביטוח נענה כי מומלץ לו להמתין עם פדיון הכספים עד לתום תקופת הפוליסה, 15 שנים, ועד אז יצבור הסכום שנצטבר עד אז הצמדה וריבית. כעבור 15 שנה כשביקש לפדות הסכום התברר לו כי קיבל סכום של 1,918 ₪ בלבד, והוא טוען שעליו לקבל 3,895 ₪ ע"פ חוות דעתו של חשבונאי מוסמך בשם כאמל סלאמה, שאת שירותיו שכר לצורך תביעה זו.

2.הנתבעת חזרה בסיכומיה על טענותיה כפי שהעלתה אותם בכתב ההגנה שלה ובדיון שנערך בנוכחותה, ואף פרטה אחת לאחת דרך החישוב לפיו הגיעה לסכום שנזקף בסופו של יום לטובת התובע.

ג.הכרעה:

1שמעתי טענות הצדדים, עיינתי ולמדתי היטב החומר שהציגו בפני, והגעתי לכלל מסקנה כי יש דין תביעתו של התובע להידחות.

2.טיעוניה של הנתבעת והנמקותיה מקובלים עלי. התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש ממנו בכדי לבסס כדבעי את תביעתו, וזאת אל מול טענותיה המבוססות והמוצדקות של הנתבעת. התובע לא הבין לאשורם תנאי תכניות החיסכון שרכש, ולכן סבר כי כספו נגזל הימנו, בעוד שלמעשה גובה הסכום ששולם לו ע"י הנתבעת בסופו של יום נגזר מתנאי של תכנית החיסכון ומסוגי הביטוחים שרכש, והתקופה בה שילם הסכומים. הנתבעת פעלה כדין בכל הקשור בענייניו של התובע.

במצב דברים זה אני קובעת כאמור כי התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אינני מוציאה צו להוצאות.

ניתן היום, ג' סיוון תש"ע, 16 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: